הידעת?
מין נדיר מאוכלוסייה שרידית של תמרי פרא עתיקים זוהה לראשונה בישראל!
מחקר גנטי מקיף של עצי התמר בנגב ובערבה- יוצג לראשונה בכנס 'תמרי המעיינות' על ידי חוקרי אונ' חיפה, אונ' ת"א, מכון וולקני ומכון מונפלייה בצרפת 14.1.26, מרכז 'ויידור' בערבה התיכונה
מחקר מקיף שסקר את המאפיינים הגנטיים של עצי התמר בדרום הארץ זיהו לראשונה חוקרים מצוות מחקר בין אוניברסיטאי כי המין הנדיר של תמרי בר Phoenix theophrast, שתועד עד כה רק בכרתים ובחופים בדרום-מערב טורקיה, מצוי גם בנאות מדבר מבודדות בדרום הארץ.
המחקר המעורר הדים רבים בקרב עולם המדע, נערך בשיתוף אונ' חיפה, אונ' ת"א, מכון וולקני ומכון מונפלייה בצרפת. ארך כשנתיים, במהלכו נלקחו עשרות דגימות עלים צעירים (fresh sample) מעצים ב-14 נאות מדבר בנגב ובערבה. הנחת היסוד הייתה שלמעט ריכוז קטן ונדיר של דקלי דום (Hyphaene thebaica) במלחת עברונה, כל בתמרים משתייכים למין תמר מצוי ((Phoenix dactylifera.
מה הופתעו החוקרים כאשר ביצעו ניתוח גנטי ומורפולוגי של תמרי המעיינות, שנחשבו עד היום תמרים ממין התמר המצוי (Phoenix dactylifera), וגילו כי חלקם הינם תמרי בר הקרובים למין Phoenix theophrasti, ממצא המהווה תיעוד הראשון של מין נדיר זה באזור דרום הלבנט, ומרחיב באופן משמעותי את תחום התפוצה הידוע שלו.
תוצאות המחקר מצביעות על קיומם של תמרים מטיפוסים גנטיים ייחודיים בנאות המדבר לאורך ערוץ נחל צין ויובליו וכן על שונות גנטית ניכרת בין תמרים מבודדים הגדלים בסביבת מעיינות, לבין תמרים בנאות מדבר ולאורך דרכי הסחר הקדומות.
מבין אוכלוסיות עצי התמר במעיינות בולטות במיוחד קבוצות התמרים של עין זיק ועין שביב ושרידי העצים החיים בעין צין ועין עקרבים, המשמרות גרעין גנטי שרידי של תמרי פרא עתיקים ממין שלא היה ידוע על קיומו מעבר לאזור אגן הים התיכון. משמעות הגילוי המרעיש- הינה שבישראל שרדה שושלת של תמרי בר אשר גם מוגבלת גאוגרפית וגם נדירה בקנה מידה עולמי.
Phoenix theophrast נקרא על שם הפילוסוף תאופרסטוס, תלמידו ויורשו של אריסטו באסכולה הפריפטטית ו'אבי הבוטניקה' ביוון הקדומה.
במחקר השתתפו פרופ' גיא בר עוז וד"ר רועי גלילי מאונ' חיפה, ד"ר מירב מאירי ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' תל-אביב, ד"ר ארנסטו טסטה וד"ר מוריאל גרוס-בלתאזר, ממכון מונפלייה לפיתוח בר קיימא בצרפת. המחקר מומן על ידי חברת כי"ל, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה כנגדה ובהסדר המחייב אותה לשלם על מפגעים שיצרה בערוץ נחל צין ובמסגרתו בוצעה הערכה מקיפה ועדכנית של אוכלוסיית התמרים בנגב ובערבה ונבחן האיפיון הגנטי שלהם.
פרופ' גיא בר עוז: "הייחוד הגנטי של תמרי הבר בנגב מצביע ככל הנראה על מרכז תפוצה קדום, בעל התאמות לתנאים ההיפר-צחיחים של הנגב. הימצאותו של תמר הבר Phoenix Theophrasti בנגב חשובה מעבר למגוון הביולוגי המקומי, ויש לה השלכות משמעותיות על הבנת תהליך הביות והפצת זני התמר המצוי (Phoenix dactylifera). מחקרים גנומיים קודמים הראו כי ה-Phoenix Theophrasti תרם חומר גנטי לזנים מקומיים (בהם 'מתושלח') ולזנים מצפון אפריקה, באמצעות הכלאות (introgression) בעת העתיקה. תרומה זו השפיעה ככל הנראה על יכולת ההסתגלות והמגוון של דקלי אפריקה".
המחקר הגנטי לווה גם בסקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "יער" ובו תועדו אלפי עצי תמר בקו שמחוף אשקלון לנאות הכיכר ודרומה. בסקר השתתפו פרופ' גיא בר עוז וד"ר רועי גלילי מאונ' חיפה, ד"ר יובל כהן מהמכון למדעי הצמח במכון וולקני וד"ר אריאל מרוז ממו"פ מדבר וים המלח.
הסקר משקף תמונת מצב מדאיגה אודות עצי התמר במעיינות המזוהמים והמתייבשים בערבה. בנאות המדבר, עין צין ועין עקרבים, בהם גדלו בעבר מאות תמרים נותרו רק 28 זכרים ועץ נקבה אחד, תופעות התייבשות והמלחה התגלו גם במעיינות הערבה עין רדיאן, עין תמיד, עין שחק ועין ימלוח. עצי התמר למרות עמידותם הגבוהה לחום ומליחות ולמרות מערכות הפצה יעילות, מינית ווגטטיבית אינם מסוגלים לחיות בתנאי עקה קיצוניים.
ד"ר אריאל מרוז: "להתמוטטות אוכלוסיית תמרי הבר בחלק ניכר מהמעיינות יש השלכות אקולוגיות ונופיות על המרחב המדברי של דרום הארץ, כאשר האיומים העיקריים הם שאיבות יתר ודלדול מי התהום וכן זיהומים שמקורם בתעשייה. ב-'אסונות הסביבתיים' החמורים שהתרחשו בעברונה ובעין צין נותרו שאריות הזיהום בקרקע לשנים רבות, למרות שהזיהומים התרחשו במעלה אפיק הזרימה וניתן היה למנוע אותם מבעוד מועד. על הרשויות לבחון אפשרויות משפטיות ורגולטוריות להגנה חוקית על אוכלוסיות תמרי הבר, וכן לפעול להצלה ושיקום העצים במעיינות המזוהמים והמתייבשים, על ידי ניהול תוכניות למעקב ארוך טווח אחר מצב האוכלוסיות ואפיון בתי הגידול הייחודיים שלהם".
ד"ר רועי גלילי מאונ' חיפה שותף במחקר וממארגני כנס תמרי המעיינות: "עצי התמר בנאות המדבר של הנגב והערבה אוצרים מידע רב על ההיסטוריה האקולוגית והחקלאית של האזור ומספרים את סיפורה של הזהות המקומית ואת ההקשרים הסביבתיים והתרבותיים שהתקיימו במרחב במשך אלפי שנים. אלו הם ממצאים ארכאולוגיים חיים ונושמים, ועל כן אין ראויים מעצים אלו למעמד של 'עצי מורשת'".
ממצאי המחקר והסקר- יוצגו בכנס 'תמרי המעיינות' שייערך ב-14 בינואר 2026 במרכז 'ויידור' בערבה התיכונה, בהשתתפות למעלה ממאה חמישים חוקרים, מומחים, מגדלי תמרים ונציגי ארגונים סביבתיים. בכנס, ביזמה משותפת של חממת הערבה, מו"פ מדבר וים המלח, אונ' חיפה, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, מחלקת תיירות במועצה אזורית הערבה התיכונה, רשות ניקוז ונחלים ערבה ואשכול נגב מזרחי יוצגו מחקרי חקלאות ואגרוטכניקה מודרנית לצד הרצאות על ההיסטוריה התרבותית העתיקה של התמר, סקרים סביבתיים על מצבם של תמרי הבר, סקירות על מאמצי שיקום אקולוגי ושימור תמרי המעיינות בערבה ועוד.
הכנס יציג גם את מיזם "תמרי המעיינות" שהחל ב-2021 בערבה התיכונה, להצלת עצי תמר מטיפוסים ייחודיים (זני מורשת) שגדלו בעבר ב"ציר המעיינות" ממערב לכביש 90 ונפגעו משאיבת יתר ופיתוח. המיזם כולל שימור גנטי, השקיה, ושיקום אקולוגי של "שארית הפליטה" – שרידי אוכלוסיית התמרים והוא מבוצע בהובלת תושבים, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, רשות הטבע והגנים וחממת הערבה.
המיזם מהווה דוגמה לשיתוף פעולה בין-תחומי בין מדענים, תושבים ופעילי סביבה לשמירת המגוון הביולוגי וההיסטורי של הערבה.
רקע: בעשורים האחרונים התייבשו מעיינות רבים לאורך הערבה, מה שהוביל לקריסת אוכלוסיית עצי התמר הטבעיים. פעולות הצלה: תיעוד וניטור, איסוף זרעים, ושימור חומר גנטי (חוטרים ותרביות רקמה). שיקום בשטח: הזרמת מים למעיינות ששרדו (כגון עינות יהב) וטיפול בעצים כדי למנוע את הכחדתם. גן מקלט: המדמה נאת מדבר מתוכנן בתחנת יאיר. חינוך וקהילה: חממת הערבה משלבת תלמידים מהערבה, ובני נוער ממכינות הקד"צ בערבה, לפעולות מיפוי ושיקום המעיינות, תוך חיבור למורשת המדבר.
בגרעין השימור הגנטי שהונבט במו"פ ערבה מגלעינים שנאספו מהמעיינות, עין צין, עין עקרבים, עין תמיד ועינות יהב, מגדלים מאות שתילים בני שנתיים עד שלוש, עצים צעירים שמהוויים את עתיד שיקום ושימור אוכלוסיית התמרים המקומית.
