משפט
מאבק סוער בבית משפט סביב שטר משכנתא, ו-540 אלף שקלים
נתניה: הציג שטר משכנתא ודרש יותר מחצי מיליון שקלים מעיזבונו של אחיו. השופט דחה את תביעתו וקבע כי מדובר בקנוניה להשתלטות על רכוש המנוח
מאבק סוער סביב שטר משכנתא, ודרישה לקבלת 540 אלף שקלים תמורתו – הגיעו לאחרונה לסיומם בדחיה מצלצלת של בית המשפט המחוזי בלוד.
לטענת המבקש, הוא העביר לרשות אחיו המנוח מאות אלפי שקלים לפני מותו, ותמורתם קיבל שטר משכנתא למימוש מחצית מהחנות שהייתה בבעלות המנוח. במטרה לגבות חזרה את הכספים המגיעים לו, הגיש האח תביעה למימוש שטר המשכנתא מעיזבון אחיו, עוד בטרם תחולק ירושתו בין יורשיו ונושיו.
עורכת הדין עינבר לב, שייצגה את נושה של המנוח, הציגה לבית המשפט שטר ביטול המשכנתא, שעליו חתומים המנוח ואחיו. לנוכח הצגת המסמך, טען האח כי חתימתו זויפה, או לחלופין, שהמסמך עצמו הוסתר בין מסמכים משפטיים שהוגשו לו לחתימה – כדי שניתן יהיה לעשות בו שימוש בעתיד.
כבוד השופט מיכאל תמיר מביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז בלוד, נקט במילים קשות נגד המבקש (אחיו של המנוח) ונגד היורשת החוקית של המנוח, שלדבריו רקמו יחד קנוניה להשתלט על החנות שהותיר אחריו המנוח ולהבריח כספים מאת נושיו.
בפסק דינו קבע השופט כי התובע לא הציג כל מסמך מהימן המעיד על העברת הכספים בינו לבין המנוח, מעבר לרשימת חובות אותו ניסח בעצמו – שאמינותה מוטלת בספק.
בהתאם לכך, דחה השופט את תביעת האח, וביטל את שטר המשכנתא ואף פסק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לנושה אותו ייצגה כאמור עוה"ד עינבר לב.
"בסופו של דבר לא נמצאה למבקש גרסה קוהרנטית אחת לתמוך בה את טענותיו, והמבקש נמנע מלתקן את תביעתו שכוללת את טענת זיוף חתימתו על המסמך", פסק כב' השופט מיכאל תמיר מביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז בלוד.
באשר לטענה בדבר שרבוב המסמך, קבע השופט תמיר כי המבקש הוא איש בוגר ומחושב, וחזקה שראה וידע על מה הוא חותם בעת שחתם.
"אדם שחותם על מסמך בלי לדעת את תוכנו, לא ישתמש בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה התחייב", קבע השופט תמיר בפסק דינו. "על מי שמבקש לסתור זאת מוטל נטל כבד להוכיח את גרסתו. המבקש לא עמד בנטל זה, להפך – עפ"י הראיות שצורפו, שטרי ביטול המשכנתאות נחתמו יחד והמשכנתא על המגרש בוטלה".
השופט תמיר ציין בפסק דינו כי "לא ברור כיצד מעלה המבקש טענות בקשר לתוקפו של ביטול המשכנתא על החנות בלבד, ואינו מעלה טענות כלשהן בקשר לביטול המשכנתא על המגרש" (שנחתמו באותו יום על ידו).
עוד ציין השופט תמיר, כי המבקש לא ביסס את הסיבה מדוע נרשמה לטובתו משכנתא "ללא
הגבלה בסכום" בשנת 2001. המבקש טען כי הלווה למנוח כספים במהלך השנים 2000 ו- 2001 מבלי לפרט את סכומי ההלוואות הנטענות ומבלי לצרף מסמך כלשהו לביסוס ההלוואות, לרבות סכומיהן ומועדיהן.
המבקש לא הסביר גם מדוע לא הוגבל סכום המשכנתא אם מדובר בהלוואות שסכומיהן ידועים.
"התנהלותם של המבקש ושל יורשת המנוח, אשר מיוצגים בידי אותו בא כוח בתיק ההוצאה לפועל מעוררת תמיהה רבה, ומלמדת על קנוניה ביניהם ועל היעדר מהימנותה של התביעה", פסק השופט תמיר. "היורשת טוענת שהיא היורשת היחידה על פי צוואת המנוח, וכן טוענת כי שטר המשכנתא בתוקף אף על פי שהצהירה כי לא הייתה מעורבת בענייניו הפיננסיים של המנוח, ואף נחתם בינה לבין המנוח הסכם ממון אשר מעיד על הפרדה מוחלטת בנכסיהם".
השופט תמיר קבע כי המסמך האותנטי היחידי אותו צירף המבקש לתובענה בניסיון לבסס את טענותיו הוא נספח עם רשימה שבה מפורטים הכספים שלכאורה הלווה למנוח. "מסמך זה אינו אובייקטיבי שכן המבקש עצמו ערך אותו והמנוח לא חתום עליו ולא אישר אותו", פסק השופט תמיר.
באשר לשטר החוב, נקבע כי המבקש לא פירט מדוע ניתן שטר החוב ובגין מה. "לא ברור כיצד המבקש טוען כי השטר ניתן בתחילת שנת 2010, אך בפועל הוטבע בו התאריך 30.7.18, שנתיים לאחר פטירת המנוח", קבע השופט תמיר. "המבקש אף נמנע מלפרט מהי עסקת היסוד שבגינה נחתם שטר חוב על סך 300,000 שקלים בנוסף לשטר משכנתא ללא הגבלה בסכום".
לפיכך, פסק השופט תמיר כי "אין מחלוקת כי התאריך המופיע על שטר החוב מולא לאחר פטירת המנוח וללא הרשאתו, ומכאן שיש להורות על בטלות השטר".
לאור כל האמור פסק כבוד השופט תמיר כי יש לדחות את תביעת המבקש, ואף לחייב אותו לשלם לנושה המיוצגת ע"י עו"ד עינבר לב, סכום בסך 7,500 שקלים בגין שכר טרחת עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
עו"ד עינבר לב עוסקת בתחום דיני משפחה, גישור, צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות, ומדורגת בין המשרדים המובילים בישראל לדיני משפחה על פי 100DUNS.
