פרשת שמות / מאת הרב משה קהלת

הפרשה אינה עוסקת רק בסבל, אלא בעיקר בהתעוררות. משה רבנו, שגדל בארמון פרעה, אינו מתעלם מהמציאות. הוא יוצא אל אחיו, רואה את סבלם, ובוחר שלא להפנות מבט. התורה מדגישה: “וירא בסבלותם” – ראייה שמובילה לאחריות. מכאן מתחיל השינוי.

יש כאן מסר חד וברור גם לחיינו. קל להתרגל למציאות קשה, לומר “ככה זה” ולהמשיך הלאה. אבל פרשת שמות מלמדת שדווקא מי שמוכן לעצור, לראות באמת, ולהרגיש את כאב האחר – הוא זה שראוי להוביל. לא כוח הופך אדם למנהיג, אלא רגישות ואומץ מוסרי.

גם סיפור הסנה הבוער מחזק את הרעיון. האש בוערת, אך הסנה איננו נאכל. עם ישראל סובל, אך אינו נכחד. בתוך הלחץ והקושי יש הבטחה שקטה: יש השגחה, ויש תכלית, גם כשלא רואים אותה מיד.

פרשת שמות קוראת לנו לא להיבהל מהחושך, אלא להבין שהוא לעיתים השלב הראשון של האור. אם נבחר לראות, לאטום פחות את הלב ולפעול באחריות – נוכל גם אנחנו להיות שותפים לגאולה קטנה, כאן ועכשיו.