סופר וומן ממד"א – אסמהאן אבו-סלאם מתנדבת כבר 16 שנים במד"א

אסמהאן אבו-סלאם (42) מגן יבנה מתנדבת במגן דוד אדום מזה 16 שנה. במהלך השנים אסמהאן ילדה שישה ילדים, אך בין חופשת לידה אחת לאחרת, חזרה שוב ושוב להתנדב במד"א כחובשת רפואת חירום ונהגת אמבולנס. אסמהאן היא מטפלת מוסמכת לגיל הרך, ובמקביל עובדת גם כמזכירה רפואית במרפאה אורטופדית, ומתנדבת כקצינת מבצעים של יחידת החילוץ וההצלה של גן יבנה. את כל אלה, עושה אסמהאן, מהחברה הבדואית, כאם חד הורית לששת ילדיה, כשהקטנה ביניהם בת 10.

"אני מקבלת תמיכה מטורפת מהילדים", שיתפה אסמהאן, "אם יש לי מצב רוח רע, הם אומרים לי ללכת למשמרת במד"א כי הם יודעים שזה יעשה לי טוב. העשייה והנתינה מסבות לי המון סיפוק, ואני מרגישה בכל רגע נתון שאני חלק ממשפחת מד"א החמה והתומכת. זו זכות ענקית בשבילי להתנדב במגן דוד אדום, כי בכל רגע נתון אני גם נותנת לאחרים, ולא פחות מזה גם לעצמי".

אסמהאן מספרת שכל מטופל נכנס לה ללב, ושהיא אף פעם לא עובדת על "אוטומט": "כשאני מטפלת באישה מבוגרת, אני מתייחסת אליה כאילו היא סבתא שלי. אני חושבת בכל פעם מחדש על האדם שנמצא באמבולנס, כשהוא כאוב וחושש, ולעיתים אני האדם היחיד שנמצא לצידו. התפקיד שלי הוא קודם כל לתת לו את הטיפול הרפואי הכי טוב, אבל אני מאמינה שחשוב מאוד שאהיה גם אנושית ואכפתית".

בחודשים האחרונים, אסמהאן לקחה חלק פעיל בפעילות של מד"א בחזית המאבק בנגיף הקורונה. היא עברה הכשרה ללקיחת דגימות, ופעלה כדוגמת בבתיהם של מטופלים באזור גן יבנה ואשדוד, במתחם "היבדק וסע" באשדוד ובבתי אבות באזור.

"לקחתי המון דגימות, אבל היה לי חשוב לא להיות אדישה לאף אחד מהנבדקים", סיפרה אסמהאן, "אני זוכרת שנסעתי לדגום תייר שהיה בבידוד במלון באשדוד, ואמרו לי שיש לו יום הולדת. שרתי לו יום הולדת שמח והוא מאוד התרגש. כשהייתי מגיעה עם חליפת המיגון לבתים שהיו בהם ילדים, אמרתי להם שאני לא מפלצת אלא רק נראית ככה, וניסיתי לעשות כל מה שאני יכולה כדי להרגיע את החששות שלהם. הפעילות סביב משבר הקורונה הייתה רבה ולעיתים לא פשוטה, אבל ידעתי שאני חלק ממשהו גדול, ומתנדבת בארגון שכל הזמן צריך להתייעל ולהתאים את עצמו למצב במדינה, בעזרת אנשים כמוני וכמו חבריי להתנדבות".

"קרה שהגעתי כראש צוות לחולה או פצוע, ושאלו אותי איפה האחראי" סיפרה אסמהאן "אבל אני ממהרת להבהיר שאני האחראית. אני בטוחה במה שאני עושה, וברגע שהאנשים סביבי מבינים שאני באה לעזור, היחס משתנה. בסוף כל מקרה תמיד אומרים לי תודה רבה, ומעריכים את מה שעשיתי".