פרשת השבוע / פרשת צו – הרב שריקי

בזמן שהמשכן היה קיים, ולאחריו בית המקדש, הייתה חובה לקיים טקס טיהור מיוחד לאנשים וגם לחפצים שנִטְמְאוּ במַגָע עם מת. בטקס התיזו עליהם תערובת של מיוחדת הנקראת "מֵי חַטָאת" המכילה אֵפֶר של פָּרָה אֲדוּמָה שנִשְׂרְפָה כולה, עץ ארז, אֵזוֹב, שְׁנִי תולעת ומֵי מעיין.
טהרה וטמאה הם מושגים מרכזיים בחיי בני ישראל בעיקר בזמן שבית המקדש היה קיים. באופן כללי ניתן לומר שטהור זה אדם נקי, וטָמֵא לא נקי. כמובן לא מדובר בלכלוך פיזי שרואים בעיניים אלא רוחני, התורה קבעה כללים רבים הקובעים מתַי אדם הוא טהור, ומתי הוא נטמא. בדרך כלל, כאשר אדם בא במגע עם משהו טמא – כמו גופה של אדם מת, נבלה של בהמה, או אפילו חרקים מסוימים – הוא נחשב טמא. כיום, כמעט שאין זֵכֶר למוּשָׂגִים האלה בחיי היום יום שלנו עד שיבנה בית המקדש במהרה אמן אך עדיין נותרו עניינים של טהרה ע"י נטילת ידיים כגון לפני תפילה אכילת לחם וכדו' שבכך מסירים כל טומאה מהידיים. ולכן יש מעלה גדולה לטבול מקווה טהרה שעל ידי כך מקדישים את כל גופינו מכל זוהמה ולכלוך רוחני שנדבק אגב זה טוב כנגד ניקיון של עין הרע וכדו' בזמן בית המקדש לפני הכניסה עם ישראל היה יורד לטבול במעיין גיחון כניקיון לפני כניסה לבית המקדש שבו שכונת השכינה הקדושה.

טקס הפרה האדומה נחשב כמצווה שאין לה הסבר מחשבתי אלא חוקה שה' יתברך קבע לבני אדם הרוצים להיטהר היחיד שידע סודה הוא משה רבינו ולאחר מכן אף אדם לא אפילו שלמה המלך "החכם באדם" ניסה להבין את סוד פרה אדומה ולא הצליח "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" (כמה שניסיתי להעמיק בחכמתי זה עדיין היה רחוק מבינתי.

למצוא פרה אדומה זה לא דבר קל בכלל בעיקר שמדובר בפרה עד גיל 3 שלא נעשה בה שום שימוש זר ושתעמוד בכל הקריטריונים מאז הפרה האדומה הראשונה בזמן משה רבינו עד חורבן בית שני נמצאו רק 7 פרות העומדות בתקן המחמיר שתהיה ראויה לטהר את עם ישראל.
מספור בתלמוד בבלי וכן בירושלמי מסכת קידושין על דמא בן נתינה גוי חשוב מהעיר אשקלון שבאו אליו חכמי ישראל כיון שחיפשו אבן הנקראת ישפה אחת מהאבנים שהיו בחושן על ליבו של הכהן הגדול ושמעו שהוא מחזיק באותה אבן נדירה. שבאו אליו חכמים סירב למכור להם כיון שהתיבה שבתוכה האבן נמצאת אביו ישן עליה (ישנה מחלוקת בתלמוד האם מפתחות התיבה היו בידי אביו או מתחת לכריתו, או שמא רגלי אביו היו מונחות על התיבה) החכמים שחשבו שהוא מנסה להתמקח ולכן מסרב למכור ניסו שוב ושוב להעלות את המחיר שהם מוכנים לשלם עבורה אך דמא בן נתינה עמד בסרובו. לאחר מכן, כשהחכמים פנו לדרכם ללא האבן רץ אליהם דמא ובידיו האבן המיוחדת החכמים רצו לשלם את מלוא הסכום הסופי שהציעו עליה אך הוא סירב ודרש את המחיר הראשוני הנמוך שהציעו בהתחלה חכמי ישראל השתאו בעוצמת כיבוד הוריו ועל כך שיכול לקבל סכום גדול אך מוותר ודורש את המחיר הנמוך ענה להם אותו דמא "מה מוכר אני לכם את כיבוד אבותיי במעות כסף?" מספרים חכמים שבזכות המצווה הזאת זכה שנולדה בעדר שלו פרה אדומה כשרה לחלוטין וראויה לשמש בבית המקדש ואף זכה לקבל ממון רב עבור אותה פרה אדומה.

דמא בן נתינה היה גוי, ולכן לא היה חייב במצוות כיבוד אב ואם, ועל כך אומרת הגמרא במסכת קידושין ואמר רבי חנינא: ומה מי שאינו מצווה ועושה כך, מצווה ועושה על אחת כמה וכמה". הכוונה אדם שלא מצווה על כיבוד הורים זוכה לכבוד ועושר על אחת כמה וכמה אנחנו היהודים שמחויבים במצווה החשובה הזאת כמה שכר יגיע לנו על הזכות הנפלאה הזאת של כיבוד הורים.

יהי רצון שדברי התורה יהיו להצלחת ושמירת חיילנו היקרים ולרפואת הפצועים והחטופים שיחזרו לביתם בריאים ושלמים בנפשם וגופם במהרה.
שבת שלום ומבורך עם ישראל